המחוקק מצא לנכון להקל ולעודד עסקאות מסוימות, אשר נכנסות באופן עקרוני בגדר עסקה או יבוא, וזאת באמצעות מתן פטור ממע״מ או קביעת מע״מ בשיעור אפס. ההבדל המשמעותי בין שני אלה הינו שניתן לנכות תשומות אשר שמשו לעסקה שנקבע לגביה שיעור אפס ואילו בעסקה פטורה התשומות לא תותרנה בקיזוז.
חשוב להכיר את ההוראות העיקריות בנושא זה בחוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975 (להלן: ״החוק״), אשר מהוות, מטבע הדברים, כר פורה למחלוקות בין הרשות לנישומים:
עסקאות פטורות ממע״מ
השכרה למגורים – בהתקיים התנאים הקבועים בחוק, השכרה למגורים פטורה ממע״מ. עם זאת לא פעם מתעוררות סוגיות בנושא, למשל בנוגע לדירות המשמשות להשכרות קצרות טווח וכן כשיש גורם ביניים (שכירות משנה) או כאשר החתום על ההסכם אינו גורם פרטי אף על פי שהדירה משמשת גורם פרטי.
מכירת חלק מבניין להשכרה – מכירת חלק מבניין שהוכר כבנין להשכרה לפי חוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט – 1959, והחלק היה מושכר במשך חמש שנים, הינה פטורה ממע״מ.
השכרה ומכירה של מקרקעין שחל עליהם חוק הגנת הדייר לרבות דמי פינוי לדייר פטורים ממע״מ.
טובין שיוצאו מישראל והוחזרו אליה, ובהיותם בחו"ל לא נעשה בהם שינוי, או שנעשה בהם שינוי במסגרת אחריותו של הספק וללא תמורה, פטורים ממע״מ.
יהלומים - ייבוא יצוא יהלומים הפטורים ממכס וכן כל העסקאות באבנים אלה שנעשו עם יהלומנים פטורים ממע״מ.
הטבות לפי חוק אזור סחר חפשי באילת (פטורים והנחות ממסים), תשמ"ה-1985 - חוק זה קובע פטור על מכירת מקרקעין (או פעולה באיגוד מקרקעין) באילת, על מכירה ויבוא טובין לצריכה באילת וכן שרות באילת על ידי תושב אילת (גם למי שאינו תושב אילת ובלבד שאם השירות נוגע לנכס או אירוע אלה יהיו באילת).
אלה הפטורים העיקריים בחוק אולם קיימים גם נוספים שיש לבחון התקיימותם.
עסקאות בשיעור אפס
ייצוא טובין לפי רשימון – בכדי לעודד יצוא ניתנה הטבה של מע״מ אפס ליצואנים בגין ייצוא כלל הטובין למעט יהלומים (לגביהם יש פטור) וזאת בכפוף לקיומו של רשימון.
יצוא נכס בלתי מוחשי – ההטבה חלה גם על יצוא נכסים בלתי מוחשיים (מכירתם לתושב חוץ) ויש לשים לעניין זה להבדל שבין נכס - זכות ראויה (מוגנת) לבין המחאת זכות אחרת. כמו-כן, תנאי נוסף להכרה ב ״תושב חוץ״ הינו היעדר פעילות או עסקים בישראל ועניין זה לעיתים מעורר מחלוקות ודורש התייעצות מיוחדת, בפרט במבנה של קבוצת חברות.
מתן שירות בחו״ל – מתן שירות בחו״ל פטור ממע״מ. עם זאת, גם בנושא זה קיימות סוגיות, שכן, כאשר השירות ניתן לתושב ישראל יש להבחין בין שירות למכירת נכס, וכן לעיתים קיימת אבחנה בין מקום הביצוע למקום הצריכה (בנוגע למקום בו השירות ניתן).
שירות לתושב חוץ – שירות לתושב חוץ אף הוא מזכה בשיעור אפס כאשר מי שיש לו פעילות או עסקים בישראל אינו בגדר תושב חוץ לעניין זה.
חריג למתן ההטבה הינו כאשר נושא ההסכם הינו מתן השירות גם לתושב ישראל או לתושב חוץ אחר בישראל, ונושא זה היווה מקור למחלוקות רבות ולפסיקה ענפה. נפסק, כי יש לפרש את הביטוי ״גם לתושב ישראל״ בצורה מרחיבה למדי, עם זאת, לא כל אימת שקיימים נהנים בישראל משירות נלווה זניח בהכרח יחול החריג ויש להיוועץ בנושא באופן פרטני (ועוד בטרם ניסוח ההסכם).
חריג נוסף עיקרי שנקבע בתקנות מס ערך מוסף, התשל״ו-1976 הינו כאשר השירות ניתן לגבי נכס בישראל (למעט כאשר נועד ליצוא או לגבי כלי שיט או טיס). בהקשר זה נפסק כי המונח ״נכס״ כולל גם זכות ולכן גם בנושא זה מוטב להתייעץ.
פירות וירקות לא מעובדים – על מכירה בלבד (לא יבוא) של פירות וירקות (לרבות דמן), בסוג שנקבע וכאשר לא נעשה בהם עיבוד, מוטל שיעור מס אפס וזאת גם אם המחיר כולל משלוחים בחינם או אריזות שאינן מוחזרות.
חוק סחר חופשי אילת - מכירת טובין לעוסק תושב אילת לצורך עסקו באילת וכן הובלה והסעה לאילת ומתן שירותים מסוימים באילת אף הם מזכים בשיעור אפס.
שירותים נוספים – עסקאות פינוי בינוי ותמ״א 38 בגובה הרכיב הפטור ממס שבח, שירותים מסוימים הניתנים לתיירים, השכרת רכב פרטי לתייר ומכירת כרטיסי נסיעה לחול אף הם מחויבים בשיעור אפס. גם שינויי מבנה מסוימים עם חברה בבעלות והעברת נכסים אגב פירוק כאמור.
אלה ההטבות העיקריות בחוק אולם קיימות גם נוספות ויש לבחון את התנאים להתקיימותן.
אני בקי ומנוסה בייעוץ וליווי נישומים בנושאים שלעיל לרבות בהכנת חוות דעת משפטיות לעוסקים ומוסדות כספיים והנכם מוזמנים לצור קשר בנושא.