בוררות מסחרית

בוררות הינה דרך הכרעה מוסכמת על הצדדים לפיה הם מוסרים את ההכרעה בסכסוך ביניהם (עתידי או קיים) לאדם מסוים (או אחד מקבוצת בוררים), וכמנגנון הכרעה בסכסוכים עסקיים יש להליך זה כמה יתרונות עיקריים שחשוב להכיר:

ראשית , היכולת להחליט מראש על זהות הבורר (בין באופן ספציפי ובין מתוך מאגר בוררים) חשובה במיוחד ובפרט שמדובר בתחום הדורש מומחיות ספציפית.

שנית , הליך הבוררות הינו ככלל חשאי וזאת בניגוד להתדיינות בבית משפט (בפרט כיום שניתן לדלות בקלות מידע על רשימת כל התיקים של בעל דין). עם זאת, יש לזכור שלעיתים גם במסגרת בוררות נדרשת פנייה לערכאות ובין היתר לאישור פסק הבורר.

שלישית , זמן ההתדיינות בבוררות לרוב יהיה קצר יותר מאשר בבית משפט (תלוי בסוג ההליך ובמוסד הבוררות) וסופי (לרוב ללא ערעור).

לבסוף , עלויות הבוררות אף הן עשויות להיות, לעיתים, נמוכות יותר מהליך משפטי (בשים לב לאגרה ולפרוצדורה בבית המשפט).

חשוב לציין, כי מעת שהוסכם בין הצדדים על יישוב מחלוקות עתידיות בבוררות יהיה קשה להתנער מכך ואלא אם כן יועלה בפני בית המשפט טעם מיוחד הוא יורה על העברת ההליך לבוררות ככל שהצד שכנגד יבקש זאת בהזדמנות הראשונה. כמו-כן, יש להבחין, לעניין זה, בין טענה לביטול ההסכם עצמו, בגינו הסכימו הצדדים להתדיין בבוררות, לבין טענה להיעדר תוקף ההסכמה להתדיין בבוררות בנושא מחלוקות הקשורות בהסכם.

נקודות שיש לשים אליהן לב בהליך הבוררות

חשוב לדעת, כי לא על כל הנושאים ניתן להסכים להתדיין בבוררות ובין היתר זכויות קוגנטיות, שוחד, מעמד אישי ונושאים אחרים שהוחרגו בחוק אינם נושאים לבוררות.

כמו-כן, כללי הפסלות החלים לגבי שופטים חלים גם לגבי בוררים (אולם מנגד גם החובה להשלים את המלאכה) וכך נפסק לאחרונה בארץ, כי מעורבתו של בורר בהליך גישור הינה עילה לפסלות, גם אם הייתה לגבי כך הסכמה מראש.

צד שזכה בבוררות יכול לפנות לבית המשפט לבקש את אישור פסק הבוררות ולאחר האישור יינתן לו תוקף של פסק דין וניתן יהיה לאוכפו בהוצאה לפועל. ביטול הפסק לבקשת הצד שכנגד ייעשה רק במקרים חריגים (הקבועים בחוק) ובעיקר הנוגעים לתקינותו הבסיסית של ההליך.

בנוסף, ובניגוד לפסק דין בערכאה ראשונה בבית המשפט, זכות ערעור על פסק בוררות בפני ערכאת בוררות אחרת הינה רק בהסכמה מראש או בהסכמה מראש לרשות ערעור לבימ״ש, וגם זאת בהתקיים תנאים מסוימים הקבועים בחוק.

לבסוף, נקודה חשובה נוספת שיש לשים אליה לב, ובפרט בתחום המסחרי, הינה נושא הסעדים הזמניים. נושא הסמכות למתן סעדים זמניים לא הוכרע סופית אולם ככל הנראה על צד המעוניין בסעד בר אכיפה לפנות לבית המשפט ולבקש מתן צו מתאים (ובעשותו כן יוכל להתבסס על החלטה ונימוקי החלטה של הבורר).

כיצד לערוך תניית בוררות

לבוררות עשויות להיות גם חסרונות ובפרט כאשר הסכם הבוררות לא נוסח תוך שקילת כל השיקולים מראש. כמו-כן, בקשות לעיכוב הליכים והעברת העניין לבוררות עשויות להיות כרוכות אף באבדן זמן יקר.

קיימת אפוא חשיבות מיוחדת לנוסח תניית הבוררות ולהלן מספר נקודות שמוטב להתייחס אליהן כשעורכים כזו:

תחולת הבוררות - ככל שהוחלט על תניית בוררות, מוטב להגדיר היטב, ככל שניתן, את תחולת הנושאים עליהם יתדיינו הצדדים בבוררות וזאת בכדי למנוע מחלוקות ועיכובים בנושא (טענות כי ההסכם לא חל בנושא).

זהות הבורר - כדאי להגדיר היטב גם את זהות הבוררים או תחום מומחיות נדרש וכן בוררים חלופיים.

זכות ערעור - כדאי גם להחליט מראש האם מעוניינים כי תהיה זכות ערעור על הפסק והיכן. בדומה, ניתן להחליט מראש על הסכמות בין הצדדים בנושא סעדים זמניים.

צדדים קשורים - לבסוף, ולמרות שהדבר נראה טריוויאלי, יש להגדיר היטב מי הצדדים לתניית הבוררות ובשים לב לכך שסכסוכים עסקיים כוללים לפעמים בעלי מניות ומנהלים ואף חברות קשורות, גם אם הצדדים לא צופים זאת מראש.

בוררות מסחרית בינלאומית

היתרונות הגלומים בבוררות מתעצמים כאשר מדובר בסכסוך מסחרי בינלאומי, זאת מפני שניתן להחליט ביתר קלות על מקום ניטראלי וזהות ניטראלית של הבורר, ואף על שפה ופרוצדורה בה יתנהל ההליך.

בנוסף, קיים יתרון משמעותי בדמות האפשרות לאכוף את פסק הבוררות בקלות יחסית במדינות רבות ברחבי העולם בהתאם לאמנת ניו-יורק בדבר הכרתם ואכיפתם של פסקי בוררות חוץ, 1958 (להלן: ״אמנת ניו-יורק״).

כך, למשל, בישראל אכיפת פסקי דין זרים נעשית על פי חוק אכיפת פסקי-חוץ, תשי"ח-1958 והינה כפופה לדרישת ההדדיות שאינה תמיד מתקיימת. לעיתים, אף נדרש הליך של הבאת חוות דעת מומחה לדין הזר להוכיח כי אין מניעה לאכוף פסקי דין ישראלים במדינה הרלוונטית.

על אמנת ניו יורק לעומת זאת חתומות 163 מדינות ועל פיה (בכפוף להסתייגויות ספציפיות) ניתן לאכוף את פסק הבוררות בדרך פשוטה יחסית במדינות רבות (למעט חריגים, נדירים יחסית, הקשורים בעיקר בתקינות הליך הבוררות כמו, למשל, היעדר המצאה של הזימון לדיון, או בתקנת הציבור).

כיצד לבחור מקום מושב בוררות בינלאומית

יש לשים לב לכך שמקום מושב הבוררות שנבחר (שאינו בהכרח המקום הפיזי) ישפיע על עניינים רבים הקשורים לקיום הבוררות וזאת בהתאם לחוק המקומי. הדין שנבחר בהסכם לחול על החוזה אינו בהכרח הדין החל לגבי תניית הבוררות ואינו הדין החולש על קיום הבוררות.

כפועל יוצא, קיימים הבדלים בנושאים הקשורים לסמכות הבורר, פסלות בורר וסמכות בית המשפט המקומי להורות על עיכוב הליכים לטובת הבוררות ואלה אינם בהכרח זהים לאלה שעל פי חוק הבוררות הישראלי, אשר בניגוד למדינות רבות לא אימץ את נוסח חוק המודל של UNCITRAL על בוררות מסחרית בין-לאומית (להלן: ״ חוק המודל״).

כך למשל, לגבי סמכות הבורר לדון בעצם תוקפה של תניית הבוררות (היינו האם קיים הסכם בוררות), כך בנושא הסמכות למתן סעדים זמניים ועוד. גם בנוגע לנושא פסלות הבורר קיים שוני בין מדינות שונות, ולמרות שקיימות הנחיות וכללים בינלאומיים, הם אינם מחייבים.

בנוסף, פסק בוררות בעייתי שניתן כדין יכול שלא ייאכף במדינה אחרת משיקולי החריגים לאמנת ניו יורק כפי שמפורשים במדינה הרלוונטית.

לפיכך, קיימת חשיבות לניסוח מוקפד של תנית בוררות בכל הסכם ולעניין זה נדרשת היכרות טובה גם עם הוראות אמנת ניו יורק, חוק המודל, כללי הבוררות המקובלים ונוסח החקיקה שאומץ במדינות הרלוונטית (לרבות בהן יהיה צורך לאכוף הסכם) -טיעון לדוגמא כאן -.

הסכם גישור בסכסוך בינלאומי

ראוי לציין כי בחודש ספטמבר 2020 נכנסה לתוקף אמנת סינגפור על גישור עליה גם ישראל חתומה ולפיה הסכם גישור מסחרי בינלאומי (לא הסכם שקבל תוקף של פסק דין על ידי בית משפט ולא פסק בורר) יהיה אכיף אף הוא, בדומה לאמנת ניו יורק.

לפיכך, יש לשקול תנייה מתאימה בהסכמים ולפיה קיימת חובת גישור בין הצדדים בתום לב לפני הליך של הכרעה. לעניין זה, נפסק (בעולם) כי תנייה כזו ככל שהיא מנוסחת באופן קונקרטי (פרוצדורה וזמן) ניתנת לאכיפה ומהווה עילה לעיכוב הליכים בערכאות או על ידי הבורר. -טיעון לדוגמא כאן -

אני בקי בכל עניינים אלה כמו גם בפסיקה הרלוונטית וכן בעל ניסיון בייצוג בבוררויות ובאישור פסקי בוררות ואשמח לייעץ בנושא.