תכנון מבנה פעילות או השקעה בחו״ל דורש לא רק בחינה מדוקדקת של הוראות הפקודה הרלוונטיות למיסוי בינלאומי, אלא גם בחינה של דיני המס המקומיים במדינות הרלוונטיות והיבטי המיסוי הבינלאומי שלהם. בנוסף, וככל שמדובר במדינת אמנה, נדרשת גם בחינת הוראות אמנות המס.
יש לי ניסיון מוכח ביצירת מבנה השקעה אופטימאליים בחו״ל ולהלן הצעה למתודה לבחינת מבנה אופטימאלי, המבוססת על האופן בו אני עורך בדיקה עבור לקוחותיי:
ראשית, ועוד לפני בחינה של נבכי ההוראות דיני המס הרלוונטיות, יש למפות את טווח האפשרויות – היינו לשקול את כלל השיקולים והאילוצים המסחריים.
במסגרת זאת יש לבחון בעיקר היכן בכלל ניתן לבצע את הפעילות המסחרית או ההשקעה ומה אופייה? מהן צורות ההתאגדות הרלוונטיות על פי חוק בכל אחת מהטריטוריות האפשריות והאם בכלל ניתן להשקיע ישירות כתושב זר וכד׳? מהן צורות המימון האפשריות במדינות הרלוונטיות (כללי מימון דק למשל)? ואפילו את השיקולים הפוליטיים (יציבות , קיומה של אמנות להגנה על משקיעים וכד׳).
בשלב שני, ורק לאחר הגדרת טווח האפשרויות הכללי ניתן לבחון את היבטי המס בחלופות השונות, ולשם כך יש לבחון שני פרמטרים עיקריים ולתת להם את המשקל הראוי על פי ההעדפה הסובייקטיבית והצרכים המסחריים של הנישום:
הפרמטר הראשון להשוואה הינו מהו נטל המס הכולל מהפעילות ״עד הבית״? היינו מהו המס הישראלי והזר הצפוי לאחר משיכת הרווחים בכל אחת מהאפשרויות. הפרמטר השני להשוואה הינו מהו נטל המס בחלופות השונות בשלב של לפני משיכת הרווחים מהמיזם? היינו כאשר קיימת (אם קיימת) אפשרות לדחות את מיסוי הרווחים ושימוש בהם בהשקעה חוזרת (וכמה זה חשוב לנישום).
בבחינת השלכות המיסוי הפנימי במדינות היעד (בין במסגרת שקופה, של איגוד, או קבוצת חברות) יש לבדוק את שיעור המס האפקטיבי הכולל שיחול בגין כלל הפעילות או ההשקעה וזאת בהתאם לסוג ההכנסות הצפויות על פי המודל העסקי המתוכנן (ובמקרה של קבוצת חברות - חקיקת CFC במדינת היעד, הוראות אנטי תכנון אחרות, פטור השתתפות אם קיים וכד׳).
בהקשר זה יצוין, כי נטל המס הכולל תלוי בין היתר בקביעת המודל העסקי ואף מערך ההסכמים וניסוחם (אלה ישפיעו על סוג ההכנסה וגובהה), ולכן יש לתת את הדעת לכך מראש.
כמו כן, הבחינה צריכה להיעשות בהתאם לכל אחת מצורות ההתאגדות הרלוונטיות האפשריות (ויש לזכור שלעיתים צורת התאגדות מסוימת (כמו חברה שקופה) לא תמוסה באופן זהה מישראל).
במסגרת זאת, יש לבחון את הדין הפנימי במדינה הזרה בנוגע לבחינת תושבות לצרכי מס (שליטה וניהול של תאגיד למשל) וכן את כללי מיסוי מוסד קבע אם רלוונטי, את השוני במיסוי הפעילות של תושב מקומי לעומת תושב חוץ או בשליטת תושב חוץ (לרבות בחינת הוראות האמנה אם קיימת) וגם לשים לב להוראות אנטי תכנון בדין הפנימי במדינה הזרה (שעשויות לגבור על הוראות האמנה).
שיעור המס שצריך להיבחן הינו האפקטיבי, אשר כולל בחשבון פטורים, פחת מוגבר, ניכוי הוצאות תמריצים וכד׳. בנוסף, יש לבחון גם היבטי מע״מ שיחולו ובמקרה של פעילות רב לאומית גם השלכות מחירי העברה.
כמו-כן, אין לבחון רק את מיסוי הפעילות השוטפת לפי כל חלופה אלא גם את היבטי מיסוי מימון הפעילות או ההשקעה עצמה (למשל, האם מיוחסת ריבית רעיונית על הלוואת בעלים, כיצד מחושב רווח ההון במועד מימוש ההשקעה האם ניתן פחת כתמריץ להשקעה מסוימת והאם, למשל, מוטל מס עיזבון).
יצוין, כי ככל שהפעילות מרוכזת ישירות באמצעות תושב ישראל (לצרכי מס) עיקר הבחינה תהיה האם המס האפקטיבי גבוה מהמס הישראלי וזאת לאור מנגנון הזיכוי הקבוע בפקודה. ככל שבכל החלופות המס הזר בר הזיכוי הינו נמוך מהישראלי, ככלל לא תהיה משמעות להעדפה של חלופה מסוימת (עם זאת, במקרים נדירים בהם קיימת אמנה הקובעת זכות מיסוי בלעדית (למשל הכנסות מנדל״ן ביוון) קיימת חשיבות גם לשיעור המס הזר).
מנגד, ככל שהפעילות/ההשקעה מרוכזת באמצעות חברה זרה קיימת חשיבות רבה יותר להשוואת שיעור המס הזר הכולל על פי כל חלופה, אולם במקרה זה יש לבחון את סוגיית השליטה וניהול מישראל וכן את תחולת הוראות הפקודה בדבר חברה נשלטת זרה (או חמי״ז). בנוסף, יש לבחון את היבטי המיסוי של משיכת הרווחים לישראל בעתיד (בדרך של ניכוי במקור מתמלוגים שוטפים, רווח הון ממכירת ההשקעה במיזם, ודיבידנדים המתקבלים (לרבות מנגנוני הזיכוי הישיר והעקיף)), ולתת לכך משקל מתאים.
כאמור, יש לי ניסיון מוכח ביצירת מבני השקעה ופעילות בחו״ל והנכם מוזמנים ליצור קשר בנושא.
