הציטוט להלן מתוך כתב טענות שלי שהוגש לערכאות – מותר השימוש באחריות המשתמש

למעשה, עניינה האמתי של הבקשה (כפי שאישר בפועל גם ---) הינו ניסיון מקצה שיפורים של המבקשת וביטול טענות של המשיבים – לא רק שהמבקשת מעוניינת למנוע מהמשיבים להתייחס כראוי ליריעה שפרשה בתצהיריה היא גם מבקשת, כי תינתן לה האפשרות להגיש תצהירי עדות חדשים וזאת גם אם ימחקו הסעיפים שבקשה למחוק וגם אם יוצאו המסמכים אותם היא מבקשת להוציא מתצהירי המשיבים! לכך, יטענו המשיבים, כי אין להסכים.

ב. הרחבת חזית אסורה - המסגרת הנורמטיבית[1]

1. ההלכה בדבר שינוי חזית אסור סוכמה על ידי בית המשפט העליון, בעניין הרצליה נ' יצחק[2], כך:

"אכן, הכלל הוא, כפי שציין בית משפט זה מפי השופטת חיות בע"א 6799/02 יולזרי נ' בנק המזרחי, פ"ד נח(2) 145, 151: "שבעל דין אינו רשאי לחרוג מגדר המחלוקת כפי שהוצבה בכתבי הטענות, אלא אם כן נענה בית המשפט לבקשתו לתקן את כתבי טענותיו, או אם הצד שכנגד נתן לכך את הסכמתו במפורש או מכללא" (ראו גם האסמכתאות דשם). הגבול בין יריעת מחלוקת מפורטת יותר או פחות הוא גמיש, כמובן; וכל עוד באותה יריעת מחלוקת עצמה עסקינן, באותו סכום נתבע ובאותם יסודות של סיפור המעשה, ניתן לנתבע להתמודד עם פירוט פלוני או אלמוני, גם בעדויות עצמן או בתצהירי העדויות, תוך שבית המשפט עושה מלאכתו לשמור על הגינות כלפי כולי עלמא. כדברי המלומד קשת הזכויות הדיוניות וסדר הדין במשפט האזרחי, הלכה ומעשה, מה' 15 תשס"ז-2007, כרך א' 526: "כאשר הטענות והעדויות שהיו בפני בית המשפט לא חרגו מהנטען במפורש, וכל שנטען נועד אך ורק לאמת את העילה שנטענה במפורש, הרי עצם הזכרתן של עובדות נוספות כלשהן – אין בהן כדי ליצור 'שינוי חזית'" (ראו גם האסמכתאות דשם). וכבר ציין הנשיא שמגר בע"א 311/83 פינקלשטיין נ' פלבסקי, פ"ד לט(1) 496, 503:"בית המשפט צריך להכריע בשאלה שהיא באמת במחלוקת בין בעלי הדין, אך לפעמים הוא מנוע מעשות כן, מאחר שהנושא האמור אינו מוצג לפניו בכתבי הטענות ואינו מועלה גם תוך כדי הדיון, אולם אם בעלי הדין פורשים לפני בית המשפט, למעשה, את המחלוקת האמיתית שהתעוררה לפניהם, כפי שאכן אירע כאן, אין לראות את כתבי הטענות המקוריים כמעין סד, הכובל את בית המשפט והמונע פנייתו של בית המשפט אל החומר והטיעונים, אשר הובאו בפניו במסגרת ההליכים". ראו גם קשת שם,529".

והלכה זו של בית המשפט העליון יושמה ממש לאחרונה על ידי בית משפט נכבד זה (כב' הש' שוורץ) בנסיבות דומות מאד לנסיבות דנן, בעניין רוטן מהנדסים[3], במילים הבאות:

"הנתבעת לא פרטה את טענת הקיזוז, במסגרת תצהירה התומך בבקשת הרשות להגן, ושלימים הפך לכתב הגנתה, וכל התייחסותה לעניין זה נעשתה ברמת הכותרת, וכאשר רק במסגרת תצהיר העדות הראשית, הציגה הנתבעת פירוט עובדתי רחב היקף, תוך שכימתה את הנזק הנטען. משכך, נשאלת השאלה, האם בנסיבות המקרה, הפירוט שהציגה הנתבעת בשלב הדיוני המאוחר, יש בו בכדי לרפא את העובדה שלא עשתה כן בשלב ובמקום הראוי לכך, ובהינתן שבסופו של יום ניתנה הרשות להגן, הגם שבהיעדר פירוט מספק , נקבע בזמנו שדחוקה ביותר, ומשכך הותנתה בהפקדת ערובה. אני סבור כי קיימת גמישות מסוימת, באשר לרמת הפירוט הנדרשת לעניין טענת קיזוז, ובתנאי שיסודות סיפור המעשה הנם זהים, ואף ראוי כי נסיבות המקרה יבחנו לאור סבירותם ומידתיותם. ככלל, אין בעל דין יכול לישון על זכויותיו כאשר עומדת לו האפשרות לפרוס ולשטוח את טענותיו בזמן ובהיקף הראוי. בתובענה שבפניי, לא כומתו הנזקים במסגרת תצהיר בקשת הרשות להגן שהפך לכתב ההגנה, אלא נטענו בעניין טענות כלליות, על אף זאת, מאחר והפירוט בתצהיר העדות הראשית של הנתבעת בעניין הקיזוז, התייחס לסוגיות שהועלו ונטענו לפחות באופן כללי במסגרת תצהיר הנתבעת בבקשת הרשות להגן, ועל אף הפגם הדיוני שתואר, הואיל וניתנה רשות להגן , הגם שמותנית, בסופו של יום, אני סבור כי יש ליתן בכורה, להכרעה כוללת ולגופו, ככל הניתן, ובמחלוקת העומדת לפתחו של בית המשפט, ומשכך יש לאפשר בירור הנטען בתצהירה של הנתבעת לעניין הקיזוז. יצוין לענין זה, שהבר"ל הוגש ביום 25.10.10, וחלק ממסמכי ההתחשבנות שצורפו לתצהיר העדות, לרבות בהקשר של התחשבנות לענין חשבונות 8 ו-9 , מראשית 2010 , כבר היו בידיעת וברשות הנתבעת, מה שקשה לומר לגבי מסמכי תיקונים ובדק שבוצעו מ 10/10."

2. לאמור כי לא מדקדקים יתר על המידה בבחינת התאמת פירוט העובדות והראיות לכתב התביעה העיקרי כל עוד הינם תואמים, ולו באופן כללי, את יסודות סיפור המעשה, וזאת בפרט כאשר עסקינן בכתב הגנה שהינו למעשה תצהיר בבקשת רשות להתגונן כנגד בקשת ביצוע שטר.

3. המשיבים, יטענו כי דברים אלה בדבר גישה ליברלית לפירוט בתצהירים יפים במיוחד בנסיבות דנן, שכן בענייננו מרבית המסמכים הרלוונטיים כלל לא היו ברשותם של המשיבים במועד הגשת תצהירי הבר"ל (והיו ברשות המבקשת), וכאשר עסקינן בנטל להוכיח עובדה בעלת יסוד שלילי כגון אי התקיימות תנאי המסירה.

ג. הרחבת חזית - מן הכלל אל הפרט

4. לאור האמור מובאת להלן התייחסות מפורטת של המשיבים בנוגע לכל אחד מסעיפי תצהירי העדות הראשית שבמחלוקת ולפיה יש לדחות את טענות המבקשת בנוגע לכל אחד מהסעיפים:

4.1. סעיף 4 – ב"כ המבקשת הודיע לח"מ, כי המבקשת חוזרת בה מהנטען לגבי סעיף זה בתצהירי העדות הראשית (למעט "הוצאת המסמכים"), ועל כן מוסכם, כי אין למוחקו.

4.2. סעיף 6 – בהתייחס לטענות המבקשת לגבי סעיף זה יטענו המשיבים, כי " אין בטענות שהועלו בסעיף בכדי להוסיף עילות חדשות. האמור בסעיף הוא פירוט והרחבה למה שכבר הוזכר בכתבי הטענות. גם אם יש הוספה של עובדות חדשות, נפסק זה מכבר כי עצם הזכרתן של עובדות נוספות המתייחסות לאותה עילה, אין בה כדי להוות שינוי חזית".[4]

4.3. זאת ועוד, המשיבים אף ציינו בתצהירי הבר"ל, כי החברה ביצעה עבודתה "לשביעות רצון המשיבה" (סעיף 7 ג' לתצהירי התמיכה של מר ---) ולאור זאת, ומאחר שנטען כי בוצעה עבודה בפרויקטים שונים לאורך שנים, וודאי שאין בניסוח האמור בכדי להוות עילה חדשה.

4.4. סעיף זה אף מהווה למעשה התייחסות מורחבת לטענות המבקשת שנטענו לפרוטוקול בדיון בבר"ל באשר לתלונות כביכול כלפי החברה בקשר לביצוע עבודתה וגם מסיבה זו אין למוחקו.

4.5. סעיף 7 – ראשית, בתצהירי הבר"ל צוין כי החברה ביצעה "פרויקטים נוספים" (ראה למשל סעיף 8 לתצהיר התמיכה בבר"ל של מר --- וגם סעיף 4 לתצהיר זה שם נכתב "בין יתר הפרויקטים").

4.6. בנוסף, עובדת עצם ביצועם של הפרויקטים המאוזכרים בסעיף זה מצויה כבר בתצהירי העדות של המבקשת ואף צורפו ההסכמים שנחתמו לגביהם (למשל סעיף 9 לתצהירה של גב' ---) לרבות תאריכי החתימה ומועדי הביצוע.

4.7. המבקשת אף צרפה בעצמה אסמכתאות והתחשבנויות כביכול בקשר לנזקים כביכול של החברה בפרויקטים אלה ולכן לא ברורה טענתה לגבי סעיף זה ויש לדחותה.

4.8. סעיף 8 – כאמור, בתצהירי הבר"ל צוין, כי העבודות בוצעו "לשביעות רצון המשיבה" (סעיף 7 ג' לתצהירי התמיכה של מר --) וכי "אין ולא הייתה טענה" (סעיף 6 ב לתצהירי התמיכה מטעם מר --).

4.9. שנית, בפרוטוקול הדיון בבר"ל (ע 2 ש 19) צוין בפירוש כי המשיבים "לא קבלו שום פניה" לתיקון נזק.

4.10. שלישית, המדובר בטענה ברורה מאליה ובעובדה בעלת יסוד שלילי שאין מה להרחיב לגביה ואשר הינה לב המחלוקת בנוגע לשטרות דנן (כאמור, טענת הקיזוז נטענה כטענה חלופית).

4.11. רביעית, ניתן לראות האמור בסעיף זה גם כהתייחסות של המשיבים לנטען בפרוטוקול הדיון בבר"ל, כי החברה קבלה כביכול "עשרות מכתבי התראה" או לחלופין התייחסות לתצהירי העדות הראשית של המבקשים שם נטען באופן דומה.

4.12. סעיף 9 – ההתייחסות להוספת כמויות ועבודות נוספות בפרויקטים ניתן למצוא במפורש בתצהירי הבר"ל, למשל בסעיף 6 ד לתצהיר התמיכה בבר"ל של מר -- ובסעיף 7 ג לתצהיר התמיכה בבר"ל של מר --.

4.13. בנוסף, האמור בסעיף זה מהווה למעשה הרחבה מותרת של טענת היסוד בדבר ביצוע העבודות לשביעות רצון המבקשת כך שאין המדובר בהוספת עילה חדשה שיש בה כדי להפתיע את המבקשת ולגרום לה נזק.

4.14. סעיף 10 – ראה התייחסות לסעיף 6 לעיל - המשיבים יטענו, כי " גם אם יש הוספה של עובדות חדשות, נפסק זה מכבר כי עצם הזכרתן של עובדות נוספות המתייחסות לאותה עילה, אין בה כדי להוות שינוי חזית".[5]

4.15. המשיבים ציינו בתצהירי הבר"ל, כי החברה ביצעה עבודתה "לשביעות רצון המשיבה" (סעיף 7 ג לתצהיר התמיכה בבר"ל של מר ---) ומאחר שנטען בתצהירי הבר"ל כי בוצעה עבודה בפרויקטים שונים, האחד אחרי השני, וודאי שאין בפירוט האמור שינוי חזית אסור ופריצת גדרי הטענות.

4.16. בנוסף, ניתן לראות באמור בסעיף זה התייחסות ישירה לטענות שהעלתה המבקשת במהלך הדיון בבר"ל ובתצהירי העדות שהוגשו מטעמה בדבר מחדלים כביכול בביצוע כל הפרויקטים ותלונות כביכול ממנהלי הפרויקטים.

4.17. כמו כן, האמור בסעיף זה מתייחס למכתבי המלצה שנערכו על ידי מנהלי הפרויקטים במבקשת עצמה ולכן המבקשת אינה יכולה להיות מופתעת מקיומם מה גם שממילא תידרש העדתם של עורכיהם לצורך הוכחת תוכנם.

4.18. סעיפים 11 ו- 12- המבקשת הודיעה, כי היא חוזרת בה מטענתה לגבי סעיפים אלה ועל כן מוסכם, כי אין למוחקם.

4.19. סעיף 13 – נסיבות סיום העבודה בפרויקט זה תוארו בתצהירי הבר"ל (בסעיף 6 א לתצהיר התמיכה בבר"ל של מר --), ולעניין היעדר תלונות קודמות בפרויקט ראה ההתייחסות לעיל לסעיף 8.

4.20. סעיפים 14 – 15 – המדובר בפירוט עובדתי מותר של נסיבת סילוקה של החברה מאתר -- כפי שצוינה בסעיף 6 א' לתצהירי הבר"ל (תצהירי התמיכה בבר"ל של מר ---).

4.21. המשיבים יטענו, כי אין המדובר בשינוי חזית הטיעון או בפריצה של מתחם הטיעונים ושינוי יסוד סיפור המעשה, ואף נפסק, כי "אין חובה, ואף אין צורך, לפרט בכתב תביעה את כל הטענות הראייתיות שבידי בעל דין"[6] ובדומה כי "בכתב התביעה התובע אינו צריך לפרט את הניסיונות שעשה על מנת לקבל את כספו בחזרה, שכן עובדות אלו אינן מהוות חלק מעילת התביעה, בעוד שבתצהיר העדות הראשית, מותר גם מותר להתייחס לעניין זה"[7].

4.22. סעיפים 16 -17 – הטענה אודות יתרת החוב לחברה בפרויקט -- וסילוקה מהאתר פורטה בסעיף 6 לתצהירי הבר"ל (תצהיר התמיכה בבר"ל של מר ----).

4.23. המדובר בפירוט משנה של רכיבי החוב אותו נותרה המבקשת חייבת לחברה בגין העבודות בפרויקט -- נכון ליום סילוקה של החברה מהאתר – פירוט שכלל וכלל אינו מהווה טענה חדשה לאור פסיקת בתי המשפט שפורטה לעיל וכפי שיושמה למשל בעניין רוטן.

4.24. מבלי לגרוע באמור לעיל, יצוין, כי הפירוט האמור מתבסס על כרטסת הנהלת חשבונות מפורטת של המבקשת אשר נמסרה לח"מ על ידי ב"כ המבקשת וצורפה כנספח ב' לתצהירי העדות הראשית של המשיבים. מסיבותיה של המבקשת לא צורפה כרטסת חשובה זו לתצהירי העדות הראשית מטעמה, אולם אין במצוין בה בכדי להפתיע את המבקשת בשים לב שכבר נטען לחוב שלה כלפי החברה.

4.25. סעיפים 20-22 – הטענה אודות הסכומים אותם נותרה המבקשת חייבת לחברה פורטה בתצהירי הבר"ל אף מפורשות בסעיף 6 ד' לתצהיר התמיכה בבר"ל של מר ---, בנוגע להדבקת כמויות העולות על הכמויות בהסכם --, וכן בסעיף 7ג לתצהיר התמיכה בבר"ל של מר ---, בנוגע לסכומים אחרים שחבים לחברה בגין תוספות שבוצעו בהסכם --.

4.26. הטענה בדבר סכומי העכבון מפרטת בלבד את הטענה לקיומו של חובות המבקשת לחברה בגין הפרויקטים השונים במועד סיום ההתקשרות בין הצדדים, ומדובר למעשה בציטוט מההסכמים אותם צרפה המבקשת לתצהיריה.

4.27. על כן, כל הטענות דלעיל באשר לפירוט עובדתי שאינו חורג ממתחם הטענות נכונות גם לגבי סעיפים אלה, והכול בהתאם לגישת בתי המשפט המרחיבה שפורטה לעיל וכפי שיושמה לגבי נסיבות דומות שיקולים זהים.

4.28. סעיף 24.1 – כאמור, המשיבים ציינו, כי המבקשת נותרה חייבת לחברה סכומים גם בגין "פרויקטים נוספים" שביצעה.

4.29. אמנם טענה זו לא פורטה ולא כומתה כלל בנוגע לפרויקט דונה, אולם משעה שהמבקשת פרשה היא בעצמה את יריעת המחלוקת לגבי פרויקט זה, צרפה את ההסכם הרלוונטי לתצהירי העדות מטעמה (הסכם שלא היה בידי המשיבים קודם), וטענה לחוב של החברה בגין פרויקט זה, נדרשו המבקשים להתייחס גם לפרויקט זה על פי ההסכם ולטעון, כי הפרויקט הושלם על ידי החברה לשביעות רצון המבקשת וכי לא היא זו שנותרה חייבת אלא להיפך המבקשת בעצמה.

4.30. על כן, כל הטענות דלעיל באשר לפירוט עובדתי שאינו חורג ממתחם הטענות נכונות גם לגבי סעיף זה, והכול בהתאם לפסיקת בתי המשפט שפורטה לעיל (בדבר התייחסות בית המשפט ליריעה שנפרשה בפניו – עניין הרצליה) ובמיוחד כפי שיושמה בנסיבות דומות (עניין רוטן).

4.31. סעיפים 24.2.1, 24.2.5 – 24.2.3 – הטענה אודות השלמת העבודות בפרויקט חדרה ואודות חוב של המבקשת כלפי החברה בפרויקט זה נטענה בסעיף 7 לתצהירי הבר"ל (תצהירי התמיכה בבר"ל של מר ---) ושם גם צורף מכתבו של מר --- וצוין כי החוזה לא ברשות המשיבים.

4.32. טענה זו פורטה בתצהיריהם של המשיבים על סמך ההסכם והכרטסת שנמסרו לה על ידי המבקשת ועל סמך נתונים כספיים הידועים היטב למבקשת. לכן, אין בפירוט משנה או בהגדלת הסכום המדויק (שממילא היה גבוה מגובה השטר) בכדי להוות פריצה של מסגרת הטענות והרחבת חזית.

4.33. בהקשר זה יצוין, כי המבקשת טוענת בעצמה בתצהיריה לסכומי נזק נטענים העולים על הסכומים בהם נקבה בדיון שנערך בבר"ל ומכאן שגם היא מחזיקה בדעה ששינוי הסכום הנטען וכמותו באופן מדויק, ככל שלא מעלה או מוריד מהמסקנה באשר לזכות להיפרע מהשטר, הינו שינוי מותר.

4.34. סעיפים 24.3.4 – 24.3.3 – הטענה אודות החוב לחברה בגין פרויקט --- ובגין חשבונות מאושרים שעד לחודש יולי 2013 נטענה בסעיף 6 לתצהירי המשיבים (תצהירי התמיכה בבר"ל של מר -- - חשבון י--בפרויקט זה צורף כנספח ג' להתנגדות בבר"ל ולא לתצהיר כאמור וכונה בטעות על ידי ב"כ הקודמת "כרטסת המשיבה").

4.35. הסכומים המדויקים שנטענו בתצהירי העדות של המשיבים כעת (שהינם שונים קמעה) מבוססים על כרטסת הנהלת החשבונות שנמסרה על ידי המבקשת ועל ההסכם בפרויקט וכפי שפורט בהרחבה לעיל, אין הם מהווים שינוי טענה עובדתית מהותית ובוודאי לא פריצת מסגרת הטענות בעניין זה.

4.36. סעיפים 24.3.7 – 24.3.5 – האמור בסעיפים אלה הינו פירוט משנה בלבד של טענת הקיזוז שנטענה בסעיף 6 לתצהירי התמיכה בבר"ל של מר -- ובהתבסס על מסמכים ונתונים שבידי המבקשת ונמסרו על ידה למשיבים, ועל כן אין בהם בכדי להפתיע אותה כלל (טבלת ריכוז פרויקט -- אף צורפה להתנגדות שהגישו המשיבים).

4.37. לא זו אף זו, בתצהירי העדות מטעמה צרפה המבקשת פלטי טבלאות ריכוז חשבון של קבלנים אחרים בפרויקט זה ובפרויקטים אחרים אולם מטעמיה רק את טבלת ריכוז החשבון המלאה של החברה בפרויקט לא צרפה ולא גלתה!

4.38. סעיפים 24.3.13 – 24.3.8 – ראשית, לא ניתן להתייחס כראוי לטענה לקונית וגורפת כל כך כמו זו של המבקשת ורק בשל כך מתבקש בית המשפט לדחותה. לעניין זה יפים דבר בית המשפט המחוזי בעניין אביטן [8] , כי:

"לגופו של עניין המדובר בבקשה כללית ואינה מפורטת, הנתבעת אשר טוענת לשינוי חזית עליה להיכבד ולפרט התייחסותה לכל סעיף בתצהיר התובע תוך השוואתו לטענות התובע בתביעתו המתוקנת, דבר אשר נמנעת הנתבעת מלעשותו, לכן גם מנימוק זה דין הבקשה להידחות."

4.39. מבלי לגרוע מהאמור, יציינו המשיבים כי הטענה בדבר ביצוע כ- 90% מהעבודות בפרויקט נ-- נטענה בתצהירי הבר"ל בנוגע לפרויקט זה וכך גם הטענה בדבר סכומים גבוהים שהמבקשת נותרה חייבת לחברה עת סולקה מאתריה.

4.40. סעיף 24.4 על כל תתי סעיפיו – כאמור, המשיבים ציינו, כי המבקשת נותרה חייבת לחברה סכומים גם בגין "פרויקטים נוספים" שביצעה.

4.41. אמנם טענה זו לא פורטה ולא כומתה כלל בנוגע לפרויקט ---, אולם משעה שהמבקשת פרשה היא בעצמה את יריעת המחלוקת לגבי פרויקט זה, צרפה את ההסכם הרלוונטי לתצהירי העדות מטעמה (הסכם שלא היה בידי המשיבים קודם), וטענה לחוב של החברה בגין פרויקט זה, נדרשו המבקשים להתייחס גם לפרויקט זה על פי ההסכם ולטעון, כי הפרויקט הושלם על ידי החברה לשביעות רצון המבקשת וכי לא היא זו שנותרה חייבת אלא להיפך המבקשת בעצמה.

4.42. על כן, כל הטענות דלעיל באשר לפירוט עובדתי שאינו חורג ממתחם הטענות נכונות גם לגבי סעיף זה, והכול בהתאם לפסיקת בתי המשפט שפורטה לעיל וכפי שיושמה בנסיבות דומות על ידי בית משפט נכבד זה בעניין רוטן.

4.43. סעיף 24.6 - האמור בסעיף זה הינו פירוט משנה בלבד של הטענה בדבר חוב המבקשת לחברה שנטענה בסעיף 7 ג' לתצהירי התמיכה בבר"ל של מר ---, וכן בהתבסס על מסמכים ונתונים שבידי המבקשת ונמסרו על ידה לאחרונה למשיבים, ועל כן אין בהם בכדי להפתיע אותה כלל (נתונים המבוססים על המצוין בכרטסת הנהלת החשבונות של המבקשת).

4.44. סעיף 24.7 - האמור בסעיף זה הינו פירוט משנה בלבד של הטענה העובדתית בדבר ביצוע עבודות ובדבר קיומו של חוב כפי שנטענה בסעיף 7 ג' לתצהירי התמיכה בבר"ל של מר --- ובהתבסס על ההסכם הרלוונטי והנתונים שבידי המבקשת.

4.45. על כן, הטענות דלעיל באשר לפירוט עובדתי שאינו חורג ממתחם הטענות נכונות גם לגבי סעיף זה, וזאת בהתאם לפסיקת בתי המשפט שפורטה לעיל.

4.46. סעיף 24.9 – המדובר בטענה באשר למשמעות משפטית בלבד הנובעת ממסכת עובדתית שכבר תוארה. לעניין זה כבר נקבע על ידי בי המשפט העליון בעניין סונול[9], כי:

"הכלל של שינוי חזית מופנה בעיקר כלפי טענות עובדתיות, אך גם כלפי טענות משפטיות שיש בהן שינוי מהותי של חזית הטיעון. אולם, כאשר מדובר בטענה משפטית הנמצאת בגדרה של מסגרת עילת התביעה, והנובעת מהנתונים העובדתיים והמשפטיים הפרושים בפני בית המשפט והצד שכנגד, אין לנעול את הדלת בפניה (ע"א 271/75 שושן נ' שושן, פ"ד ל(1), 473, 476; ע"א 776/86 עודה נ' מנהל מס ערך מוסף, פ"ד מד (4) 652, 658).

המערערת לא הוסיפה עובדות, אלא טענה למשמעותן המשפטית-פרשנית בלבד, ולכן אין למנוע ממנה העלאת טענה זו"

4.47. סעיף 25 – כפי שפורט לעיל, על פי פסיקת בתי המשפט, אין בהגדלת סכום הקיזוז (ואף בכימותו לראשונה בתצהירים) בכדי לפגוע בזכויות הצד שכנגד, והדברים נכונים במיוחד כאשר עסקינן בנתונים שלא היו ברשות המשיבים והיו ברשות המבקשת וכאשר הטענות נטענו לפחות באופן כללי (וכאמור, המבקשת בעצמה הגישה תצהירים ובה טענה לנזקים בסכומים שאינם עולים בקנה אחד עם שנאמר על ידי בא כוחה בפרוטוקול הדיון בבר"ל).

4.48. כן יצוין, כי סכומי הקיזוז שנטענו בתצהירי המשיבים הינם ---לא כפי שהוצג בבקשה!

4.49. פרק ז' – מובן, כי לא ניתן להתייחס כראוי לטענה לקונית וגורפת כל כך כמו זו של המבקשת ורק בשל כך ובהתאם לפסיקת בית המשפט המחוזי בעניין אביטן שהובאה לעיל ראוי לדחותה (ראה התייחסות בסעיפים 24.3.13 – 24.3.8 לעיל).

4.50. מבלי לגרוע מהאמור יציינו המשיבים, כי פרק זה מתייחס ברובו לטענות המבקשת באשר לעיכובים, נזקים, ודרישות שנטען כי נשלחו כביכול למשיבים ולחברה – טענות שלא רק שצויינו בתצהירי המבקשת אלא שהינם לב ההליך דנן בו המשיבים נדרשים לשכנע כי לא התקיימו תנאי המסירה.

ד. תגובה לבקשת המבקשת להוצאת מסמכים

[1] כל ההדגשות להלן לא במקור.

[2] רעא (עליון) 2874/08 המבקשת: עיריית הרצליה נגד המשיבה: אברהם יצחק בע"מ, דינים עליון 2008 (28) 392 (15/05/2008) (להלן: "עניין עיריית הרצליה").

[3] תאק (שלום ת"א) 27762/06/10 רוטן מהנדסים בניה ותשתיות בע"מ נגד מגנזי תשתיות בע"מ, דינים שלום 2015 (6) 725 (08/01/2015) (להלן: עניין רוטן").

[4] תא (קריות) 43964-04-12 א.ש.ל מעליות בע"מ נ' בית הורים "רונית" (1988) בע"מ.

[6] בש"א (י-ם) 12835/08 ידיעות תקשורת בע"מ נ' סנ"צ ששון ששון ואח' (15/01/2009)

[7] ת.א (נצרת) 4162-10/11 מואיד עדוי נ' שלמה פורת (11/02/2013).

[8] ת.א (מחוזי נצרת) 1243/04 אביטן מרדכי נ' בן דוד צילה 11/12/2005, והציטוט מובא גם בעניין א.ש.ל מעליות ה"ש 4 לעיל (להלן: "עניין אביטן").

[9] ע"א 9803/01 תחנת שירות ר"ג בע"מ נ' סונול ישראל בע"מ, פ"ד נח(3) 105, 116-117 (2004)